בפורים אתה רואה אנשים בתחפושות שונות: זה מתחפש לליצן, זה למפלצת, זה לחיה, וזה לסתם משהו לא ברור. אבל האם עלה על דעתך לכעוס או לרגוז? לא!!! הרי זו רק תחפושת.. גם בחיים אנו פוגשים אנשים מחופשים: זה לקמצן, זה לחצוף, זה לגס רוח, וזה לסתם אדם שלא אכפת לו משום דבר. אולם- אין זו דמותו האמיתית של האדם, זוהי רק תחפושת... צריך פשוט לגשת אליהם בעדינות ולהסיר את התחפושת ולחשוף את הטוהר הטמון בנשמתם

"כדי להגשים חלום אחד ישן יש צורך במליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם. כדי להגשים חלום אחד ישן יש צורך מליון חולמים שלא אוטמים את אוזניהם. ,שמוכנים אל החלום להתקרב .שעוד זוכרים איך לקבל את הכאב שיכולים להתאהב, להתחייב ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב." (אהוד מנור).

השמחה משולה למגנט. מושכת אליה אנשים השרויים בעצבות. כאשר אדם שרוי בעצבות זקוק הוא למישהו שמח מסביבו שימשוך אותו אליו... זהו תפקידו של האדם השמח מלבד לשמוח בשמחתה של מצווה מושך הוא בשמחתו את האנשים סביב